כשאנחנו שומעים על מחלות מסוימות, יכולים לעלות בראשנו דימויים מסוימים שמתקשרים לנו עם אותן המחלות, כתוצאה מהידע שאנו צוברים מתקשורת ומגופי מדיה שונים. מחלת הסוכרת היא מחלה שכאשר אנו שומעים עליה, אנחנו עשויים לחשוב על דברים שונים שמתקשרים למחלה – השמנה, בדיקות רמת הסוכר בדם, תזונה נכונה או אינסולין. במאמר הבא נסביר על התסמינים ודרכי הטיפול של אחד הסיבוכים העיקריים שמתקשרים עם מחלת הסוכרת – כף רגל סוכרתית.
מחלת הסוכרת
מחלת הסוכרת היא אחת המחלות הנפוצות ביותר שקיימות כיום. לפי הערכות, ישנם מאות מיליוני חולי סוכרת מסביב לעולם, שסובלים מהמחלה שמתקשרת לפגיעה בחילוף החומרים וגורמת לריכוז גבוה של סוכר (גלוקוז) בדם.
המנגנון של מחלת הסוכרת הוא די פשוט. מסיבות מסוימות, עליהן נרחיב בהמשך, הסוכר שנמצא בדם שלנו, כתוצאה מצריכה של פחמימות, לא מסוגל להיכנס אל התא – יחידת המבנה, שהגוף שלנו מורכב מכמויות עצומות שלה.
כף רגל סוכרתית
מחלת הסוכרת כוללת מצב נתון של ריכוז גלוקוז גבוה בדם. הרבה מחלות כוללות מצבים נתונים מסוימים, שעשויים לפגוע באיכות החיים, מצבו הגופני או אורח חייו של החולה. חלק גדול מהמחלות עשויות גם להוביל לסיבוכים שונים, כתוצאה מהמצב הקיים שנגרם על ידי המחלה. אחד הסיבוכים הבעייתיים ביותר שמחלת הסוכרת יכולה לגרום לו, הוא סיבוך הידוע ככף רגל סוכרתית, בו החולה מתחיל לאבד תחושה ברגלו ואף עשוי לפתח זיהומים ולהיחשף לנזקים שונים, כתוצאה מסיבוכים שנוצרים בכלי דם סמוכים עקב ריכוז גלוקוז גבוה.
שני סוגים למחלה אחת
מחלת הסוכרת היא מחלה שמתחלקת לשתיים: סוכרת סוג 1 וסוכרת סוג 2. סוכרת סוג 1, הידועה גם כסוכרת נעורים, היא מצב בו הגוף של החולה לא מצליח לייצר מספיק אינסולין – הורמון שהתפקיד שלו הוא לאפשר לסוכר להיכנס אל התאים.
סוכרת מסוג 2, שזוהי הסוכרת בה רוב האנשים במדינת ישראל חולים, נגרמת עקב תנגודת לאינסולין. זאת אומרת שהגוף מייצר אינסולין, אך האינסולין לא מצליח להשפיע על התא ולאפשר לסוכר להיכנס אליו.
כך תדעו אם אתם בסיכון
מי שנמצא בסיכון לכף רגל סוכרתית, אלו חולי סוכרת כמובן. מי שעשויים להיות בסיכון למחלת הסוכרת הם אנשים שסובלים מהשמנת יתר, עם סיפור רקע משפחתי של סוכרת ואנשים שנוטלים תרופות עם תופעת לוואי של תנגודת לאינסולין.
עיכוב באבחנה
אחת הבעיות הגדולות ביותר של כף רגל סוכרתית, היא העובדה שחולי סוכרת רבים שסובלים מהסיבוך הזה עשויים שלא לשים לב לכך בכלל. אחת התופעות הראשונות שחולים בעלי מכף רגל סוכרתית סובלים ממנה היא חוסר תחושה.
עודף הסוכר בדם עשוי לגרום לפגיעה עצבית מסוימת אצל חולי סוכרת. הפגיעה באה לידי ביטוי בתור דלקת שפוגעת בעצבים – גם בעצבים ברגליים. הדבר יוצר את חוסר התחושה בכף הרגל, שעשוי לעכב את החולה מפניה אל הרופא בגין כף הרגל הסוכרתית.
תסמינים
איבוד תחושה או הרגשת תחושה חלקית בחלקים בכף הרגל, אלו תסמינים ראשוניים ביותר לכף רגל סוכרתית. אדם שמתחיל לחוש בכך בטווח זמן מוקדם, יכול להישלח לבדיקות שיאבחנו את הסיבוך המדובר וימנעו החמרה פוטנציאלית.
מכיוון שמי שסובל מכף רגל סוכרתית עשוי גם לסבול מבעיות בזרימת הדם, ניתן לראות תסמינים כמו עור יבש מאוד ולא לח, ואף יצירת קשקשים בכף הרגל. הימצאות של פצעים ברגליים עשויה להעיד על חוסר תחושה, מכיוון שהם נגרמים כתוצאה מדריכה על אובייקטים שונים. במצבים מתקדמים יותר, ניתן לראות בצקות בכף הרגל.
לפני טיפול – כיצד ניתן למנוע מצב כזה?
הדרך הטובה ביותר בשביל חולה סוכרת למנוע כף רגל סוכרתית היא לבדוק באופן תדיר את כפות רגליו. בדיקה כזאת עשויה להוביל לגילוי מוקדם ולמניעה בסבירות גבוהה של אותו סיבוך מדובר. כמו כן, מוטב לשמור על היגיינית כף הרגל מדי יום על ידי רחצה ושטיפה.
צעדים נוספים שיכולים לסייע במניעה הם בדיקת הימצאות חפצים זרים בנעליים (אבן בנעל שלא הורגשה עשויה להעיד על חוסר תחושה), קביעת ביקורות אצל אורתופד אחת לכמה חודשים, הפחתת עומס על כפות הרגליים באמצעות בחירת נעליים נוחות וטיפול מבוקר ביבלות בכפות הרגליים ובגזירת ציפורניים.
מה עלול לקרות ללא טיפול מתאים?
מי שיש לו כף רגל סוכרתית צריך לפנות כמה שיותר מהר לטיפול. יש מספר דרכי טיפול שונים, שעשויים להציל את כף הרגל של המטופל בצורה מלאה או חלקית, או לשפר את איכות החיים שלו בצורה משמעותית.
ללא טיפול מתאים, עשויות להיווצר דלקות נוספות בכף הרגל. הדבר יכול להוביל במקרים מסוימים לחסימה של כלי דם. הדם לא יגיע אל כף הרגל, מה שיצור ככל הנראה מצב של נמק. במצב של נמק, הרופאים יצטרכו לקטוע את כף הרגל כדי למנוע התפשטות של הזיהום.
הפחתת לחץ על כף רגל סוכרתית
אם נוצרים פצעים בכף הרגל כתוצאה מסיבוך של כף רגל סוכרתית, אחד הטיפולים האפשריים הוא הורדת הלץ על כף הרגל באמצעות גישות שונות. הורדת הלחץ עשויה לגרום לדם לזרום בצורה טובה יותר בכף הרגל ולמנוע נמק. ניתן להפחית לחץ בין היתר באמצעות נעליים מיוחדות ומותאמות, שיורידו לחץ בעת הדריכה.
גם טיפול אנטיביוטי יכול לסייע למי שסובל מכף רגל סוכרתית. אנטיביוטיקה אמורה למגר חיידקים שתוקפים אזורים שונים בגוף. בהתפתחות של דלקות בכף הרגל כתוצאה מסוכרת, אנטיביוטיקה יכולה למנוע זיהומים שאחראים עליהם חיידקים שונים. ניתן להפחית לחץ מכף הרגל גם באמצעות חבישה. החבישה תתבצע עם משחות מיוחדות או עם מים וסבון, על מנת שחומרים ונגעים זרים יוכלו להיות מסולקים מהגוף בצורה בטוחה יותר, מה שיסייע בהפחתת העומס.
יצירת מעקפים
החשש העיקרי בכף רגל סוכרתית הוא היווצרות של נמק. במקרה של נמק חמור ומלא, האיבר עשוי לאבד את התפקוד שלו לחלוטין. במצב כזה, עשוי להיווצר זיהום שיתפשט, ולכן הצוות הרפואי יצטרך לכרות את כף הרגל.
אם הנמק זוהה בטווח זמן קצר יחסית, ניתן ליצור מעקף שיאפשר הזרמת דם אל כף הרגל, מה שיציל בסבירות גבוהה את כף הרגל. המעקף נוצר באמצעות סטנט, מעיין אביזר קטן שמוכנס אל כלי הדם ומרווח אותו, מה שמאפשר זרימת דם.
תהליך הטריה
כשהמצב לא חמור מדי, מנסים לבצע הטריה בסיסית, באמצעות משחות וחבישות, על מנת שלא ייווצרו זיהומים שונים. אם המצב חמור יותר, עשויה להתרחש הטריה כירורגית. המטרה של הטרייה זו היא להסב נזק בצורה המינימלית ביותר.
הצוות הרפואי מבין שנוצר זיהום חמור מדי בכף הרגל, עד לרמה שלא ניתן להציל חלק מסוים מכף הרגל. לכן, מתוך מטרה לשמור על חלקים אחרים בכף הרגל ולהשאיר אותה מתפקדת בצורה מסוימת, הצוות הרפואי יכרות את החלק המזוהם או החלק שעבר נמק.
שימוש בטכנולוגיות חדשות
באמצעות ההתפתחות הטכנולוגית, שלא עוצרת וגדלה יותר ויותר בשנים האחרונות, אל עולם הרפואה נכנסו טיפולים חדישים ומגוונים, שמסייעים גם במקרים של כף רגל סוכרתית. בין אלו ניתן למנות טיפול בזרמים חשמליים, טיפול בגלי הלם, טיפול לייזר, טיפול בחמצן ובלחץ או שימוש בתחליפי עור.