חולי סוכרת רבים סובלים מסיבוכים שונים. בטווח הארוך חולי סוכרת עשויים למצוא את עצמם סובלים מטרשת עורקים, שיכולה להוביל לבעיות שונות בכלי הדם ובלב, בעיות ברשתית העין שגורמות להידרדרות במצב הראיה, בפגיעה בתפקוד הכליות, פגיעה במערכת החיסונית ופגיעה בעצבים, שנגרמת כתוצאה מרמות סוכר גבוהות בדם. כף רגל סוכרתית היא סיבוך נוסף שעשוי להיווצר ממחלה זאת. במאמר הבא נסביר איך מתבצעת בדיקת כף הרגל הסוכרתית.

מה זה כף רגל סוכרתית?

מחלת הסוכרת היא אחת המחלות היותר מוכרות שיש, ובכל זאת, היא כוללת סיבוכים שונים שחוסר מודעות אליהם עשוי להוביל לנזק ממשי. אחד הסיבוכים הללו הוא מצב הקרוי "כף רגל סוכרתית". במצב זה, החולה עשוי לסבול מנזק משמעותי בכף הרגל, עד לרמה שהצוות הרפואי יצטרך לכרות את כף רגלו של המטופל.

חולי סוכרת מתאפיינים עם כמות גבוהה מאוד של סוכר בדם. הרמה הגבוהה של הסוכר בדם עשויה ליצור חסימות בכלי דם, דלקות וזיהומים ואיבוד תחושה עצבי. כל אלו יובילו לכף רגל סוכרתית, שתתאפיין בדלקות, פצעים, קשקשים, איבוד תחושה, בצקות ואפילו נמקים. 

מי עשויים לחוש בתסמינים?

מי שעשויים לחוש בתסמינים הם חולי סוכרת כמובן. חולי סוכרת, על שלל סוגיה, צריכים להכיר את התסמינים השונים, על מנת שהם יוכלו לדעת כיצד לפעול בעת שהתסמינים הללו מופיעים. התסמין העיקרי הוא איבוד תחושה, בצורה מלאה או אפילו בצורה חלקית בכף הרגל. עשויים להופיע כוויות, חתכים, פצעים, חורים וסימנים שונים, שנגרמים לחולה מבלי שהוא שם לב אליהם, עקב הפגיעה העצבית שמובילה לחוסר תחושה. כמו כן, עשויות להיווצר בצקות, והחולה עשוי להגיע למצב בו כף רגלו מתקשה לתפקד.

הופעת תסמינים – שליחה לבדיקה

חולה סוכרת ששם לב לתסמינים הללו צריך לפנות לבדיקה מתאימה, וקרוב של חולה סוכרת שחושד בהופעה של אחד מהתסמינים הללו צריך להפנות אותו אל אותה הבדיקה. ככל שהדבר מתגלה מוקדם יותר, כך הסיכויים לנזק מופחת יותר גוברים.

ככל שהתסמין שמופיע בכף רגלו של המטופל חמור יותר, כך ייתכן שהוא סובל מכף רגל סוכרתית שנמצאת בשלב מתקדם יותר, מה שעשוי להוביל לטיפולים המחמירים, כמו הטריה כירורגית וכריתה של כף הרגל.

סיפור רקע

הדרך הראשונית בה רופא יכול לאבחן כף רגל סוכרתית היא באמצעות סיפור רקע. הרופא ישמע מהמטופל מה קרה לו ומדוע הוא החליט לפנות אליו. למשל, מטופל שיספר על פצעים שמופיעים בכף רגלו מבלי שהוא שם לב כיצד הם נגרמים, ייחשד כמי שיש לו כף רגל סוכרתית, בייחוד עם הוא חולה במחלת הסוכרת. 

בנוסף, הרופא יכול לקשר גורמי סיכון שונים, כמו נטילת תרופות מסוימות, השמנת יתר או סוכרת במשפחה, לסיפור של המטופל. הרופא יבחן כמובן את כף רגלו של המטופל ויוכל לדעת בצורה ברורה יותר האם הוא סובל מכף רגל סוכרתית.

בדיקת זרימת הדם

כף רגל סוכרתית נגרמת בין היתר מזרימת דם לא תקינה בכלי הדם שמובילים את הנוזל האדום והחיוני אל כף רגלו של חולה הסוכרת. לכן, באמצעות בדיקות שונות שניתן לבצע, הרופא יוכל להבין האם הדם זורם בצורה תקינה אצל המטופל. אחת הבדיקות שיכולה לסייע בכך היא בדיקת אולטרסאונד, בה יוכל הרופא לראות כיצד הדם זורם. גם בדיקה פיזית של צבע כף הרגל או של טמפרטורת כף הרגל יכולה לתת לרופא אינדיקציה. 

בדיקת תפקוד העצבים

אם הרופא חושש שהחולה סובל מכף רגל סוכרתית, הוא יבדוק את תפקוד העצבים שלו באזור כף הרגל. העצבים הם החלק בגוף שמאפשר לנו לחוש גירויים שונים מהסביבה שבאים במגע עם הגוף שלנו.

סוכרתיים שסובלים מכף  רגל סוכרתית מאבדים חלק משמעותי מהיכולת שלהם לחוש גירויים אלו, עקב פגיעה עצבית שנגרמת בעקבות מחלת הסוכרת. הרופא ייצור גירויים שונים ויבין מהי רמת הפגיעה העצבית. בין היתר, הוא ייצור את אותם גירויים באמצעות מגע, צביטה, רטט, שינויים טמפרטורות מתונים ובדיקה של הרפלקסים.

צילומים

במצב של כף רגל סוכרתית נוצרים לרוב זיהומים שונים. כדי לקבוע טיפול לכף רגל סוכרתית, הרופא יצטרך לראות האם נוצר זיהום והאם הוא התפשט. זיהום שמקורו בכף הרגל עשוי להתפשט גם כלפי מעלה – מצב אותו הצוות המטפל ירצה למנוע. באמצעות צילומים, כמו רנטגן או CT, ניתן להבחין בזיהום כזה.

בדיקה מיקרו ביולוגית

בדיקה מיקרוביולוגית מאפשרת לצוות המטפל להבין האם יש הרכב חיידקי מסוים בפצע שהתפתח. למשל, אם כתוצאה מאיבוד תחושה בכף הרגל החולה דרך על חפץ מתכתי, נפצע והתפתח אצלו זיהום, תבוצע בדיקה מיקרו ביולוגית שתבחן את ההרכב החיידקי של הזיהום, מה שיאפשר להתאים טיפול אנטיביוטי. 

התמדה במעקבים

בדיקות מסוימות יכולות שלא להעלות מסקנות אצל הרופא. לכן, אם אתם עדיין מרגישים תסמינים שונים, אתם צריכים להתמיד במעקבים של בדיקות. ייתכן שזניחת התסמינים תוביל לנזק חמור יותר בעתיד, כך שמוטב לבזבז זמן בבדיקה מסוימת ולוודא שאין לכם כף רגל סוכרתית.